ניתן לדמות את תהליך החשיבה לבועת אוויר שמתחילה להתפתח מקרקעית האוקיינוס. בתחילה הבועה מאד קטנה ועדינה וככל שהיא גדלה ומתפתחת היא הופכת יותר ברורה. כשהבועה מגיעה לבסוף לפני השטח של האוקיינוס היא מספיק גדולה כדי שנוכל להבחין ולהעריך אותה. בדוגמה זאת קרקעית האוקיינוס מציינת את מקור המחשבה; רמה שקטה של תודעה טהורה שממנה צצות ועולות כל מאות ואלפי המחשבות שאנו חושבים במשך היום. לכל מחשבה שאנו חושבים במשך היום יש אנרגיה שדוחפת אותה קדימה ואינטליגנציה שמאפשרת לה לנוע בכיוון מסוים. אם קיים בתוכנו מקור שממנו כל המחשבות צצות ועולות הגיוני להניח שמקור מחשבה זה יתאפיין באין סוף אנרגיה ואינטליגנציה. בדרך כלל כשאנו חושבים מחשבה תשומת הלב שלנו מופנית החוצה ואנו מתחילים לפעול בהתאם לאותה המחשבה בעולם החיצוני. במדיטציה הטרנסנדנטלית אנו לומדים כיצד להפוך את התהליך הזה, אנו לומדים כיצד לקחת זווית פנימה (ניתן לדמות אותה לזווית שאנו לוקחים כשאנו קופצים לבריכה) שמאפשרת לנו לעדן את הפעילות המנטלית, לחוות את המחשבה ברמות יותר ויותר עדינות ולבסוף לעבור מעבר לכל פעילות מנטלית ולהתנסות במקור המחשבה. כשאנו חווים זאת הרוח שלנו מתמלאת באנרגיה ואינטליגנציה וכשאנו יוצאים מהמדיטציה אחרי עשרים דקות אנו יכולים להביע את האיכויות האלו בתחום הפעילות ולחוש סיפוק ומלאות בחיים.