"מטרת היוגה היא לאחד את הפיזור שקיים בחיים. כעת היופי הוא שגם בבסיס הטבע המפוזר של החיים קיים קיום אחדותי. יוגה מגלה זאת. וכשמאתרים את השכבה המאחדת הזאת של החיים הריבוי והגיוון שקיים בבריאה מעוגנים באחדות. כשריבוי הופך להיות מעוגן באחדות, פעילות זוכה ביציבות.

תודעה טהורה זאת היא העוגן של ההכרה המודעת. ההכרה המודעת תמיד עולה, יורדת וחושבת וחושבת…כשהפעילות מעוגנת בשקט היא זוכה ביציבות וזוהי התכלית של של היוגה. תכלית היוגה היא להביא יציבות לפעילות.

כשתשומת הלב היא על שני דברים אנו מאבדים את האחדות של החיים. יוגה מאתרת את האחדות שמשותפת לשנים- לרואה ולניראה, לסוביקט ולאוביקט.  כשאחדות זאת לא נמצאת ברמה המודעת החיים מפוזרים- תמיד שנים, שלוש, ארבע, חמש.. תמיד ריבוי. יוגה מאתרת את האחדות הזאת והיא לא רק מאתרת אותה ברמה  האינטקלטואלית אלה מביאה אותה למצב שבו היא פתוחה להתנסות ישירה.

ידע אינטלקטואלי מוגשם דרך התנסות ישירה. ניתן לחשוב בצורה אינטלקטואלית: :"בגלל שקיימים דברים כה רבים בבריאה חייבת להיות להם איזו סיבה סופית שממנה כל הדברים צצים ועולים" אולם הבנה אינטלקטואלית זאת תהיה תמיד כפופה לספקות מסוג אחד או אחר עד שניקח את התודעה להתנסות אישית בסיבה הסופית של הבריאה. כשדרך התנסות ישירה זאת מזהים את הסיבה הסופית מגשמים את ההבנה האינטקלטואלית ביחס לאחדות החיים.

יוגה מביאה כך הגשמה לידע מכיוון שתפיסה ישירה מביאה הגשמה לכל הבנה אינטלקטואלית. זוהי תכלית היוגה, יוגה מאפשרת לנו לחוות התנסות ישירה, יוגה מגלה לנו את המוחלט הטרנסנדנטלי וכמו כן מאפשרת ראייה ישירה והתנסות בכל התחומים הגסים והעדינים של הבריאה ובהוויה הטרנסנדנטלית-  כל היבטי החיים נחווים  בצורה ברורה וזוהי  למעשה יוגה." –     מהרישי מהש יוגי , רישיקש 1967