האושר נמצא בפנים
מדיטציות שמשתמשות באלמנט של ריכוז (בנשימה, בצ'אקרות, בשלהבת של נר וכו) מבוססות על ההנחה שהטבע של הרוח או של תשומת הלב שלנו הוא לנוע ולקפוץ ממקום למקום. מסיבה זאת רצוי לדעתם למרכז אותה בנקודה אחת כדי לחזק אותה ולהגביר את המודעות הפנימית. לדעת מהרישי מהש יוגי הנחה זאת מוטעת ודומה לאדם שמתבונן בדבורה שעפה מפרח פרח ומסיק מכך שמעצם טבעה היא אוהבת לנוע ולנוד. למעשה הדבורה עפה מפרח לפרח בחיפוש אחרי צוף, ברגע שהיא מוצאת פרח שמלא בצוף היא יושבת עליו ומסיימת את חיפושיה. בדומה לכך בתוך כל אדם קיים מאגר אין סופי של אננדה או אושר עליון. כשאנו מתרגלים מדיטציה טרנסנדנטלית אנו מפנים את תשומת לבנו פנימה (דרך שימוש במנטרה שמותאמת לנו באופן אישי) ואז תשומת הלב נמשכת בטבעיות וללא מאמץ לחוות את האושר והסיפוק שקיימים עמוק בתוכנו. מסיבה זאת המדיטציה הטרנסנדנטלית היא טכניקה פשוטה וטבעית שאינה קשורה כלל לריכוז או למאמץ.
מעניין אותי העם על המתרגל המדיטציה הטרנסדנטלית אליו גם באופן מודע לנסות להשתפר גם באספקטים האחרים של היוגה לדוגמא קרמה יוגה, כאשר בן אדם רוצה לתת מעצמו לאחרים מבלי להתייחס לתמורה האישית שהוא מקבל מי כך, או שזה גם כן מגיע מעצם תרגול קבוע של המדיטציה?
בזמן תרגול המדיטציה הטרנסנדנטלית אנו מתנסים בתודעה טהורה בלתי מוגבלת או סמאדהי. הספרות הוודית טוענת שתודעה טהורה זאת כוללת בתוכה את כל חוקי הטבע ולכן כשאנו מתנסים בה בסדירות במדיטציה אנו מסוגלים יותר ויותר לפעול בצורה ספונטנית בהתאם לכל חוקי הטבע וליצור השפעות חיוביות על הסביבה שבה אנו חיים.
ע'פ מהרישי קארמה יוגה היא היבט של יוגה שמתאים לבעלי משפחות ומבוסס על איזון של השקט שאנו חווים במדיטציה באמצעות פעילות שאנו מבצעים מחוץ למדיטציה.