מהרישי מהש יוגי

"המטרה של יוגה היא לאחד את הריבוי שקיים בחיים. כעת היופי הוא שגם מתחת לטבע המגוון של החיים נמצא קיום מאוחד. יוגה מגלה זאת. וכשאנו מאתרים את השכבה המאחדת של החיים הריבוי והגיוון שבבריאה מעוגנים באחדות. כשהריבוי מעוגן באחדות פעילות זוכה ביציבות. תודעה טהורה משמשת עוגן לרוח המודעות, הרוח המודעת תמיד עולה ויורדת וחושבת וחושבת. וכשפעילות מעוגנת בשקט היא זוכה ביציבות וזוהי התכלית של היוגה. התכלית של יוגה היא להביא יציבות לפעילות. כשתשומת הלב היא על שני דברים אנו מאבדים את האחדות של החיים. יוגה מאתרת את האחדות שמשותפת לשניהם לצופה ולנצפה, לסובייקט ולאובייקט, דבר אחד משותף לשניהם. כשדבר משותף זה אינו קיים ברמה המודעת של הרוח החיים מתפזרים- תמיד שניים ושלוש וארבע וחמש… תמיד קיים ריבוי. כשיוגה מאתרת את האחדות, והיא לא רק מאתרת זאת באופן אינטלקטואלי אלה באופן מעשי, היא מאפשרת לנו להתנסות בכך בצורה ישירה. ידע אינטלקטואלי מוגשם בהתנסות ישירה. אנו יכולים לחשוב בצורה אינטלקטואלית: "בגלל שיש כל כך הרבה דברים ביקום חייבת להיות להם סיבה סופית כלשהי שממנה הכול צץ והופיע". אבל הבנה אינטלקטואלית זאת תמיד תהיה כפופה לאיזשהו ספק מסוג זה או אחר וספקות אלו ימשכו עד שניקח את התודעה שלנו להתנסות ישירה בסיבה הסופית לכל הריבוי. וכשדרך התנסות ישירה אנו מזהים את הסיבה הסופית הזאת אנו מגשימים את ההבנה האינטלקטואלית על אחדות החיים. יוגה מביאה הגשמה לידע מכיוון שתפיסה ישירה מביאה מלאות לכל הבנה אינטלקטואלית. זאת המטרה של יוגה. יוגה מעניקה התנסות ישירה. יוגה מגלה לנו את התודעה הטרנסנדנטלית המוחלטת ופותחת לנו ראייה והתנסות ישירה בכל השדות הגסים והעדינים של הבריאה ובהוויה הטרנסנדנטלית שעומדת בבסיסה- אנו חווים אז בבהירות את כל טווח החיים וזוהי היוגה."

"העצה היא להמשיך לתרגל יוגה ברמה הפיזית ולהתחיל ולהמשיך לתרגל יוגה ברמה המנטלית ולהתחיל ולהמשיך לתרגל יוגה ברמה האינטלקטואלית ולחיות את היוגה בחיי היום יום ברמה של העצמי. יוגה תעזור לקדמה, בכל דרך ובכל תחומי החיים: בתחום הפיזי, המנטלי, האינטלקטואלי וברמה של ההוויה הטרנסנדנטלית. יוגה היא אחדות. אחדות משמעותה להביא יותר ויותר את האחדות השלמה לשדה של ריבוי באחד הפסוקים של היוגה (בבאגווד גיטה) נאמר שיוגה היא פעילות עליונה. כשאתם רוצים שהפעילות שלכם תהיה יותר איכותית תרגלו יוגה. תרגלו יוגה בכל הרמות." מדיטציה טרנסנדנטלית היא גם יוגה. הייתי צריך לקרוא לה מדיטציה טרנסנדנטלית ולתת לה שם חדש מכיוון שהרגשתי שיוגה הובנה בדרך כלל כתרגולים פיזיים. גם תרגולים אלו הם יוגה אולם הם מהווים רק רמה אחת של יוגה. יש יוגה מנטלית, יוגה אינטלקטואלית ויוגה במצב של יחוס עצמי. במצב זה התודעה שלנו מתייחסת לגמרי לעצמה, ניתן לומר שמצב זה הנו השדה המאוחד של כל חוקי הטבע, שדה של תודעה שיותר בסיסי לכל ההתפתחות הפיזית בחיים. יוגה היא מילה טובה אולם יש להבין ולתרגל אותה באופן נכון והתוצאה תהיה התפתחות כוללת של החיים" "תרגול היוגה הינו הדרך הישירה להתפתחות רוחנית, הרוח האינדיבידואלית זוכה באמצעותו למעמד של אינטליגנציה קוסמית – מצב בלתי מוגבל של הוויה אוניברסלית המהווה את שיא ההתפתחות האנושית. דארמה (חיים בהתאם ליעוד הקוסמי) הינה טבעית לאדם וכך גם תרגול היוגה מכיוון שהוא מצוי בתאום עם עצם הטבע של ההכרה ומביא מלאות לחיים. מסיבה זאת יוגה הינה הדארמה של כל אדם. עקרונות היוגה לא הוצגו בפרספקטיבה נכונה במשך דורות רבים והפצתם יצרה בלבול. דברים פשוטים נהפכו למסובכים. כדי לפנות עמוק לתוכנו ולצלול לטבע הטרנסנדנטאלי של ההוויה אין צורך לנטוש את עולם המעשה ואת חדוות החיים. כל אדם ואין זה משנה במה הוא עוסק, יכול לחוות את המצבים העדינים של הרוח ולזכות באושר עליון באמצעות תרגול מדיטציה"

"תרגול היוגה הינו הדרך הישירה להתפתחות רוחנית, הרוח האינדיבידואלית זוכה באמצעותו למעמד של אינטליגנציה קוסמית – מצב בלתי מוגבל של הוויה אוניברסלית המהווה את שיא ההתפתחות האנושית. דארמה (חיים בהתאם ליעוד הקוסמי) הינה טבעית לאדם וכך גם תרגול היוגה מכיוון שהוא מצוי בתאום עם עצם הטבע של ההכרה ומביא מלאות לחיים. מסיבה זאת יוגה הינה הדארמה של כל אדם. עקרונות היוגה לא הוצגו בפרספקטיבה נכונה במשך דורות רבים והפצתם יצרה בלבול. דברים פשוטים נהפכו למסובכים. כדי לפנות עמוק לתוכנו ולצלול לטבע הטרנסנדנטאלי של ההוויה אין צורך לנטוש את עולם המעשה ואת חדוות החיים. כל אדם ואין זה משנה במה הוא עוסק, יכול לחוות את המצבים העדינים של הרוח ולזכות באושר עליון באמצעות תרגול מדיטציה"

על ידי מדיטציה טרנסנדנטלית אנו מפתחים סובלנות, לא אכפת לנו מטעויות של האדם שאיתו אנו נמצאים. כדי להיות קרובים למישהו חיוני שנתחיל להיות סובלניים ביחס לטעויות שהוא מבצע. הדבר דומה למצב שבו אנו מתחילים להעריך אצל ילדים טעויות בהיגוי רק כשהם מתחילים לדבר וגם אז אם הם מבטאים את הדברים בצורה לא נכונה אנו נהנים מההיגוי שלהם. כך שאם אנחנו רוצים לאהוב מישהו בצורה עמוקה עלינו להתחיל להעריך את הטעויות שהוא מבצע יותר מאשר את הדברים שהוא עושה בצורה נכונה. כשאנחנו מתחילים ליהנות ומביעים את שמחתנו גם ביחס לטעויות של אנשים שקרובים אלינו אהבה וקרבה גדלים בנינו. לאהבה אין סיבה, היא לא מבדילה בן דברים. אהבה מאפשרת לנו לקבל את האחר כפי שהוא. סוג זה של רגישות ויכולת להתאים את עצמנו לאחר גדלה עם תרגול המדיטציה הטרנסנדנטלית מכיוון שמדיטציה מביאה את הרוח שלנו למצב של סיפוק. כשהרוח מסופקת אנחנו פשוט לא מוטרדים משום דבר, אין דבר שמעצבן או מרגיז אותנו, אין דבר שמשפיע עלינו בצורה שלילית. ש: אבל כיצד ניתן לגרום לאנשים אחרים להיות מרוצים? ת: על ידי כך שנשקף עליהם את שביעות הרצון שלנו. ואנחנו יכולים לגרום להם להיות מסופקים על ידי כך שנמליץ להם לתרגל מדיטציה טרנסנדנטלית ש: כן אבל קל יותר לומר זאת מאשר לבצע. ת: לא! אם אדם רוצה להיות מסופק הוא צריך לתרגל מדיטציה. ואם אני מעוניין לגרום לו להיות מסופק דרך הפעילות שלי הדבר הטוב ביותר יהיה להתחיל לשקף סיפוק בהתנהגות שלי ובקשר שלי איתו, ואת זה אני יכול לעשות בקלות.. ש:אבל לפעמים דבר כזה יכול לגרום לאדם אחר להתעצבן. הוא אינו מבין מדוע אתה מסופק והוא לא. ת: אל תשאיר את הסיפוק שלך לעצמך. תן לו להשתקף בהתנהגות שלך כלפי אותו אדם. אם אתה שומר את הסיפוק לעצמך ואתה מרגיש שאתה מסופק בתוכך ושאין לך קשר אליו זה יעצבן אותו. תחלוק את הסיפוק שלך, תן לו לזרום לאדם השני. סיפוק גורם להופעת אהבה שמכוונת אליו, זה כל מה שאני יכול לעשות, לגרום לו להיות מסופק- לשקף את הסיפוק שלי. כדי שאוכל לשקף עליו את הסיפוק שלי עלי לבצע איזשהו מאמץ כך שהוא יוכל לראות שאני מסופק ושהסיפוק הזה מתרחב לעברו. אחרת אם אני מסופק בתוכי וכתוצאה מכך אין לי שום קשר אליו אני אגרום לו לקנא ולהיות אומלל. אם אדם רוצה להעניק סיפוק לאדם אחר עליו לשקף עליו במפורש את הסיפוק שלו. אפשר לסיפוק זה להיות אמצעי שמאחד את השניים ולא מפריד בניהם"

שאלה: מהרישי בביאור שלך לבאגווד גיטה כתבת שהימנעות ממציאת טעויות אצל אנשים אחרים והימנעות מלומר עליהם דברים רעים נחשבים כתנאי מוקדם להשגת מצבי תודעה גבוהים. אמרת שכשאדם מדבר דברים רעים על אחרים הוא משתתף בחטאים של אותם אנשים עליהם הוא דיבר. כיצד דיבור רע על אחרים ומציאת טעויות מאיטים את התקדמותנו וגורמים למערכת העצבים שלנו להיות יותר גסה. מהי המכניקה שמעורבת בתהליך זה?
מהרישי מהש יוגי: דברים שיוצאים החוצה מצביעים על מה שנמצא בפנים. כך שאם דברים גרועים של אנשים אחרים יוצאים החוצה משמעות הדבר שהדברים הגרועים הללו היו מאוחסנים בפנים. זה רק מספק לנו אינפורמציה על המבנה של הלב ומה שכלול בתוכו. אם אדם לעולם אינו אומר דברים רעים על אחרים משמעות הדבר היא שיש לו לב טהור ושאין לו דברים רעים בתוכו. אם אדם ביצע מעשה רע מדוע עלי להביא את הרוע הזה אלי על ידי כך שאני זוכר וחושב על אותם הדברים הרעים ומנסה לשמור אותם בלבי? אם הבעתי זאת בקול רם משמעות הדבר שאחסנתי משהו ממנו, ואם דברים רעים מאוחסנים בתוכי אז לבי אינו טהור. זה רק מציין איזה סוג של דברים מאוחסנים שם; טהורים או בלתי טהורים.
כשאנו מדברים דברים רעים על מישהו אחר משמעות הדבר שאנו שותלים את הדברים הרעים שקיימים בלבו בתוך לבנו ואז נותנים לצמח הזה לגדול ולנבוט החוצה בצורות שונות. כל התהליך הזה יוצר עומס על תהליך ההתפתחות ומושך אותנו למטה. אם לא דיברת דברים רעים על אדם אחר משמעות הדבר שאין דבר רע בלבך, זהו המדד. אנו לעולם לא חושבים דברים שליליים על אחרים מכיוון שאם מישהו עשה דבר רע מדוע עלינו להביא זאת לתוך ליבנו ולגרום ללבנו להיות לא טהור? זה לא חיוני! אולם אם הלב שלנו כבר לא טהור הוא יאסוף דברים דומים (כלומר לא טהורים) מכאן ומשם ויחזק כך את אי הטוהר שלו. יש פתגם שאומר "צפרים בעלי נוצות דומות נאספות יחדיו" אם בלב קיימים משקעים של זוהמה הוא יאסוף יותר זוהמה ממקומות אחרים. "צפרים בעלי אותה כנף נאספות יחדיו" ואז כל מה שנאסף ביחד מתחיל לעוף החוצה. …
לעולם לא נחשוב מחשבות לא טובות על אחרים וגם לא נדבר על כך. זה לא נחוץ להשתמש בזמן ובאנרגיה שלנו למחשבה ודיבור על דברים שאינם משפרים את חיינו ושאינם עוזרים לנו לגדול. זה לא שווה את זה! כך שנסו להוציא את האנרגיה שלכם בדרך שתסב לכם אושר, שמחה, התפתחות ויותר יכולת ליהנות וליצור. בתחום הזה אנו מוציאים את האנרגיה והזמן שלנו." מהרישי מהש יוגי 

ש: מהו המסר המהותי של הוודות?
מהרישי: הכל הוא תודעה אלוהית, הקיום הנגלה והברור של היקום היחסי והחיים הבלתי נגלים של הקיום המוחלט, מושרשים בתודעה אלוהית. שניהם מהווים ביטוי של האלוהי, שניהם מהווים תודעה אלוהית. הריבוי שבבריאה הוא אחדות של התודעה האלוהית. הכל הוא אלוהי. האדם הוא אלוהי. באופן טבעי הוא זהה לאחדות אלוהית זאת.
הטבע האלוהי של ההוויה המוחלטת חייב לתמוך בחיים של הקיום היחסי. הוודות מצהירות שעל האדם לחיות את האלוהי בעולם והן מספקות דרך ישירה שבאמצעותה כל אחד יכול לחיות את הערך המלא של החיים- כלומר לחיות את החיים האלוהיים בעולם האנושי.
"טכניקה פשוטה של מדיטציה טרנסנדנטלית שאותה מלמדים באגודה להתחדשות רוחנית הנה הדרך הישירה להגיע לפסגה הגבוהה ביותר של הקיום האנושי כפי שהיא נגלית ומתוארת בוודות.

מסיבת עתונאים באוקלנד, ניו זילנד ב1964.

אנו מנקים את הבית כדי ליהנות ממנו
"דרך תרגול מדיטציה טרנסנדנטלית מתחים עמוקים במערכת העצבים משתחררים באופן ספונטאני אחד אחרי השני וההתנגדויות מנוקות. וכשכול ההתנגדויות נעלמות אין מחסום בפני התודעה הטהורה להמשיך באופן נצחי. במצב זה נוכל לומר שהמערכת לגמרי טהורה.
כשאנו בונים בית ונמצאים שם, יתכן שהבנאי השאיר איזה אבק בפינה מסוימת. כשאנחנו גרים שם בנוחיות ולפתע שמים לב לאבק בפינה מסוימת אנו מסירים אותו. הרעש של שואב האבק מפריע אז לשקט ולמנוחה, אבל אנחנו יודעים שאם נמשיך לעשות זאת במשך זמן מה האבק יעלם ונרגיש חופשיים. תשומת הלב לא תלך אז לאבק וללכלוך הזה. אנו נצליח לאט לאט לסלק את הדברים האלו ואז כל הבית יהיה לגמרי נקי ומצוחצח ונוכל להתחיל ליהנות מהבית ללא הגבלה. אחרת יש עדיין מה לעשות שם, וכשאנחנו עסוקים בסילוק האבק זה אומר שאנחנו עסוקים בתחזוק של הבית ולא ממש נהנים ממנו. אנחנו מסורים לבית והבית אינו מסור לנו לגמרי. במקום שהבית יהיו מסור לנו לחלוטין ויאפשר לנו לחיות בו לגמרי בנוחיות אנחנו פשוט מקדישים את עצמנו לבית. כל עוד יש הגבלות במערכת העצבים, המתחים והלחצים האלו לא יאפשרו לנו לחיות ערך שלם של חיים ואז נקדיש את עצמנו לסילוק של אותם מתחים והחיים לא יהיו לגמרי שלנו. ואז נצטרך להקדיש זמן רב לחיים ורק חלק מהחיים יוקדש לנו.
כדי שכל החיים יהיו עבורנו עלינו ליצור מצב שבו לא נצטרך להקדיש את עצמנו לחיים ושבמקום זאת המלאות של החיים תתמוך בנו. ולשם כך אנו מודטים וחיים בצורה נכונה. אנו עושים דברים שתורמים למערכת העצבים. אנו עושים כל דבר שתורם למערכת העצבים ולא עושים דברים שמזיקים לתפקוד של מערכת העצבים. אנו פשוט לא עושים דברים שמחלישים את התפקוד החלק של מערכת העצבים, אנו מתרגלים בוקר וערב מדיטציה ונשארים ממוקדים במטרתנו וכך נוכל ליהנות מהחיים."-
מהרישי, אוגוסט ת1970 אוניברסיטת המבולט, ארה"ב

כל העניין הוא שסבל שוכן בחולשה. כל סוג של סבל מסמל חולשה שקיימת באדם. זה יכול להיות חולשה רגשית או חולשה אינטלקטואלית או חולשה בריאותית, חולשה של כל דבר. כל חולשה היא סיבה לסבל
כשאנו מתרגלים מדיטציה טרנסנדנטלית המודעות שלנו מתרחבת וכך ההתנגדות לפרישת התודעה הטהורה נעלמת. ההתנגדות לפרישת תודעה הטהורה דומה לעננים שמסתירים את השמש. השמש נמצאת שם אבל בגלל העננים נוצר מחסום בינינו לשמש ואנו לא מצליחים לראותה.
תודעה טהורה נמצאת שם, אינטליגנציה יצירתית נמצאת שם, היא שם! אין צורך לטפח אותה, אולם התנגדות להכרתה ולשימוש מלא שלה בחיי היום יום צריכה להיעלם והתנגדות זאת מתבטאת במתחים ולחצים. כשאנו מתרגלים מדיטציה הפעילות המנטלית והנשימה מתעדנות יותר ויותר ובמקביל חילוף החומרים מתעדן ופוחת וכל המערכת מקבלת מנוחה עמוקה. מנוחה עמוקה זאת מסלקת באופן אוטומטי מתחים ולחצים. כשהרוח נפתחת למודעות הטהורה הבלתי מוגבלת, השדה של אינטליגנציה טהורה, הגוף מאבד באופן ספונטני מתחים ולחצים וכך עננים שמסתירים את השמש, שמייצגת את האינטליגנציה היצירתית פנימית, מתחילים להסתלק וכל המערכת הפיזיולוגית הופכת יותר טהורה.
הרוח הופכת ליותר טהורה והתוצאה הישירה של תרגול זה היא שהמחשבה נהיית יותר ברורה.
כל הערכים של פעילותנו ושאיפותינו הופכים יותר עשירים, אמירה אחת שהפכה פופולרית בתנועה שלנו היא "השקה את השורש כדי ליהנות מהפרי" השורש של החיים הוא הערך הבסיסי של אינטליגנציה טהורה, זהו בסיס החיים.
השקה את השורש, כלומר קח את המודעות שלך לשם וכך הערך של אותה אינטליגנציה טהורה יתבסס בטבע הרוח. בכל מקום שהרוח נמצאת היא תהנה מגלים של מלאות. כל פעילות, כל מחשבה תהפוך לגל של שמחה, גל של הנאה…
כאן יש משהו ששווה לאמץ לחיינו וששווה לספר עליו לחברינו.
אני שומע ממורים למדיטציה כמה הם נהנים ללמד את השיטה הזאת. הם מספרים שאדם בא אליהם ללמוד כשהוא דואג ולחוץ ואחרי 5-10 דקות של הוראה אישית הוא אמר "תודה רבה לא ידעתי שזה כל כך פשוט". אנשים רבים בכל העולם באו למחרת ואמרו: "אנחנו מרגישים מעולה אבל ספר לנו מה לימדת אותנו?"
והם שאלו זאת מכיוון שהם ידעו שהם לא עושים שום מאמץ ביחס לתרגול.
הם לא התאמצו וידעו שהם קמים יותר מוקדם בבוקר ולא מתעצבנים ביחס לסדר יום שלהם. הם מרגישים את התוצאות מבלי לדעת מה בדיוק הם עשו בזמן המדיטציה.
התרגול הוא כל כך חסר מאמץ! ובגלל שהם תרגלו את המדיטציה לגמרי ללא מאמץ הם באו ושאלו "ספר לי מה עשינו באותו זמן? מה לימדת אותנו?
זהו תהליך כל כך טבעי, פשוט משהו שמתואם לטבע שלנו. אנו עושים זאת באופן ספונטני גם בלי לדעת מה אנו עושים. זה פשוט דבר טבעי לגמרי!
כך שידע זה בא מהבנה שלמה על החיים שכוללים מצד אחד אלפי גבולות ובנוסף לכך היבט חיים חסר גבולות.
שתי התכונות האלו. משהוא יחסי, בגבולות שמלא בשוני ומשהוא בלתי משתנה, בלתי נגלה שמצוי מעבר לכל השינויים ומהווה את סיבתם. זהו ערך של אינטליגנציה טהורה, בלתי נגלית ששוכנת במקור המחשבה ומבטאת את עצמה באפיקי מחשבה ופעילות. אבל כל עוד המודעות לא פתוחה לאותה אינטליגנציה טהורה הערך המלא שלה לא יתבטא במחשבה ובפעולה. הטכניקה (של המדיטציה) היא רק להביא את האינטליגנציה הטהורה הזאת למודעות ואז לבסס אותה כך שנוכל להשתמש בה בצורה מלאה בחיי היום יום.
העיקרון שמאפשר לנו להגיע לרמה זאת הוא חוסר מאמץ. העיקרון שמאפשר ביסוס קבוע של התנסות זאת כך שהיא לא תעלם דומה לעיקרון של צביעת בד לבן בצבע צהוב. אנו טובלים את הבד בצבע צהוב ומניחים אותו בשמש. הבד דוהה בשמש אולם משהו מהצבע נשאר בו ואז אנו חוזרים וטובלים אותו שוב בצבע וחושפים אותו שוב לשמש שמהדה את הצבע. באופן דומה תרגול מדיטציה בבוקר ובערב מאפשר לנו לטבול את הרוח בערך של מודעות בלתי מוגבלת ולאחר המדיטציה אנו חושפים אותה לפעילות. בפעילות היא דוהה אולם לא לגמרי ואז שוב מחזרים אותה לטבילה בצבע של אי מוגבלות ואז שוב חושפים לשמש של גבולות שמאזנת אותה מבחוץ.
העיקרון הוא של צביעת הרוח וחשיפתה להשפעה שמהדה את הצבע ומייצבת אותה. מדיטציה ופעילות זה התהליך שמבסס את המודעת הבלתי מוגבלת ברמה של הרוח המודעת. ברגע שזה מתבסס זה נישאר לעד, הצבע לא ידהה לעולם לא משנה איזה פעילות נבצע, תמיד נישאר במצב של מודעות בלתי מוגבלת.
כשנפעל בתחום של גבולות לא נאבד את ההתנסות באי המוגבלות.
כך שיש שני עקרונות: העיקרון של מדיטציה הוא עיקרון של נסיגה. אנו עוצמים את העניים, לוקחים את הרוח, שמתפקדת בריבוי ובתחום החיצוני של החיים, פנימה למצב של אחדות. המהלך הפנימי של מדיטציה גורם לרוח להתחבר לערך הבסיסי של החיים.
המהלך החיצוני של החיים מביא את הערך הזה לתחום חיצוני של פעילות. אנו הולכים פנימה על מנת לצאת. כמו שאנו הולכים לבנק כדי לצאת לאחר מכן לשוק ושווה ללכת חמש דקות לבנק כדי לבלות יום שלם בשוק. אם מישהו אומר "יש לי כל כך הרבה פגישות בשוק אין לי זמן ללכת לבנק" יש להזהיר אותו ולומר שכל הפגישות האלו בשוק יהיו שימושיות ויגרמו לו הנאה רק אם הוא יבלה קודם חמש דקות בבנק. אם מישהו אומר שאין לו זמן למדוט זה אומר שאין לו זמן לאסוף את עצמו ולהחיות ולהעשיר את הרוח שלו. אם ממצב זה הוא קם וקופץ לפעילות. התפיסה, ההחלטה והפעילות שלו תהיינה מוגבלות וכך ההישגים שלו לא יהיו גדולים. הידע והטכניקה הזאת כל כך חיוניים לחיים של כל אדם בלי קשר לתחום שבו הוא עוסק."

"שעמום נוגד את החיים וזאת הסיבה שהוא אינו יוצר שמחה כי אם כאב. החיים תמיד נמצאים בכיוון התפתחותי. החיים מתפתחים מנקודה לאין סוף. טבע החיים לגדול. טבע החיים להתרומם בגלים של אושר עליון. וכשאין ידע, כשאין הזדמנויות חדשות ואין איש שאפשר להנחות אותו השעמום מופיע. משמעות הדבר היא שאנו מרגישים שזה פשוט בלתי נסבל להישאר באותו המצב. הדרך היחידה לצאת ממצב זה היא ללכת לתחום חדש של החיים. פשוט ללכת למעבר, לזכות בתודעת אושר עליון טרנסנדנטלית ואז השעמום נעלם. אתה צולל למים צלולים רעננים. אם אתה מרגיש חם אתה פשוט צולל, אתה נע עמוק לקרירות של האגם ויוצא ממנו בהרגשה של טריות".

מהי המטרה של המדיטציה הטרנסנדנטלית?
מהרישי: "המטרה של טכניקת המדיטציה הטרנסנדנטלית היא לבסס מצב של הארה. משמעות הדבר שאנו מתנסים ברגיעה פנימית, במצב שקט של ערעור מינימלי של תודעה גם כשאנו עסוקים בפעילות דינמית.
האם חיוני לסלק מתחים כדי להתנסות במצב של הארה?
מהרישי: " כן וזה מביא היבט מאד מעשי לחיים. יתכן שקשה להבין את המצב של הארה אבל גם כשאנו שוכחים לרגע את הנושא הזה אנו מתנסים בכך שכשאנו עייפים ומתוחים כל הערכים של החיים נראים יותר ירודים."
כשלא נחנו בלילה כמו שצריך אנו מרגישים בבוקר מאד מטושטשים וכל הדברים מסביבנו קורסים למצב של כהות ואדישות. העולם ממשיך להיות כפי שהוא היה ביום הקודם אולם אנו מעריכים אותו הרבה פחות."
טכניקת המדיטציה הטרנסנדנטלית מספקת לנו אמצעי טבעי ואפקטיבי לסלק עייפות ומתחים שמושרשים עמוק במערכת העצבים שלנו. זוהי דרך שמאפשרת לנו פרוש את הערך המלא של החיים.
כבר ביום הראשון של מדיטציה אנו שמים לב שהעניים שלנו קצת יותר פתוחות, המחשבה שלנו מעט יותר בהירה והרגשות שלנו כלפי חברים נראים יותר הרמוניים."
וכשאנו מתרגלים מדיטציה בסדירות יגיע זמן שבו נתחיל לחיות חיים שחופשיים מכל המתחים. אנו מנקים את המודעות שלנו מכל המתחים והלחצים ומשאירים כך את הרוח המודעות חופשית לגמרי בערך הטהור שלה.

המסר הוא שהאור האלוהי, חוק הטבע המלא – החוקה הקוסמית והבלתי מנוצחת של היקום קיימת בתוך 'העצמי' של כל אדם. בשבילנו האדם הוא אדם, הוא נברא בצלם אלוהים, בין אם הוא חי בראש ההימליה או נמצא בקרקעית הים. היכן שהאדם יהיה, הוא זהה לאור האלוהי – אמריקאי, יפני, סיני, הודי, רוסי, גרמני, כולם הנם למעשה סוגים שונים של האור האלוה. כשאנחנו מדברים על אור שנובע מנרות שונים. האור שהם מפיצים, הוא האור האלוהי, בין אם הם נרות שיוצרו ביפן, באמריקה, בגרמניה או בכל מקום אחר. בני האדם הנם אלו שמפיצים את האור..
בכל מקום שהאדם נמצא, הוא הנו ביטוי של האור האלוהי. על-כן, שוכנת בליבנו חיבה עמוקה לכל אדם בכל מקום שהוא בעולם. בארצות שונות – זו שכאן, שם ובכל מקום. כשאנחנו חושבים על נרות לא משנה מאיזה סוג הנר. מה שקובע הוא שמדובר בנר והוא מסוגל להפיק אור, זה הכל..
החיים יקרים לנו. כשאני רואה כיצד אדם מהכפר שלי חיי לא משנה אם הכפר נמצא במרחק מאות קילומטרים או אלפי קילומטרים, הוא תושב הבית שלי. ביתו של כל אדם הוא בית. צובט הלב לראות ולשמוע במקומות שונים על כך שאנשים משמידים אנשים אחרים..
על-כן, אנו מתפתחים עכשיו עם אור אלוהי נעלה, שישמש תמיד לפיד של אור לכל אדם באשר הוא. האור האלוהי קיים בתוך כל אדם. אנו מזכירים לכולם שהאור האלוהי קיים עמוק בתוך כולנו ושהוא זהה למלאות של חוק הטבע

.

ברגע שהתודעה שלנו מתנסה ברמה של מודעות אוניברסלית, ניתן לגשר על דברים מנוגדים וגישור זה מגיע מרמה בסיסית שמשותפת להם.
פרח וקוץ מנוגדים מעצם טבעם. אחד כל כך יפה ועדין והשני לגמרי מכוער וקשה. אולם שתי איכויות מנוגדות אלו מפויסות ברמה של המוהל או מיץ החיות של הפרח שמהווה את הבסיס לשניהם. ברמה של המוהל אין שוני. המוהל של הקוץ והמוהל של הפרח זהים. כך שההוויה יכולה לישר את ההדורים של כל הקצוות, התכונות וההתנהגויות המנוגדות בחיים מכיוון שהיא נוכחת באופן שווה בכל מקום ומהווה את הבסיס השווה של כל הדברים המנוגדים. בדיוק כמו מוהל שמהווה את הבסיס לפרח ולקוץ הוויה הנה ההוויה של הטוב וההוויה הנה הוויה של הרע. כך ברגע שהתודעה שלנו מגיעה לרמה של ההוויה היא מסוגלת לישר את ההידורים בן הקצוות של החיים. העיקרון הוא שדרך מדיטציה טרנסנדנטלית ניתן ליצור תחושה של הרמוניה , אהבה וחמלה בקרב כל אלו שאינם חושבים באותה צורה. אנשים אינם צריכים לחשוב באותה דרך. אף דור לא יצור מיליוני אנשים שיחשבו באותה דרך. זה פשוט בלתי אפשרי. השוני הוא זה שיוצר את העולם.
בלתי אפשרי לסלק שינויים אולם על ידי לקיחת התודעה שלנו לרמה שמהווה את הבסיס לכל הריבוי ושנוכחת באופן שווה בכל מקום- על ידי הבאת המודעות לרמה הזאת, הבאת התודעה לרמה הבסיסית הזאת של החיים- ניתן לישר את ההדורים בן כל הקצוות הקיצוניים של החיים. אין דרך אחרת
בכל הדורות נעשו ניסיונות לבסס הרמוניה דרך הכחדת ההבדלים אולם כל הגישה הייתה שגויה. לא ניתן להכחיד הבדלים, החשיבה לא יכולה להיות זהה. יש לאפשר לכל האנשים לחשוב בצורה שונה מכיוון שכולם לא יכולים לחשוב באותה הדרך. מבחינה פיזית זה פשוט בלתי אפשרי. זאת הסיבה לכך שאף דור לא היה מסוגל לבסס אחדות, הרמוניה, שלום או אהבה מכיוון שכל הגישה לא הייתה טבעית והטבע אינו יכול להשלים עם כל גישה שאינה טבעית"
מהרישי מהש יוגי 7.2.1968 רישיקש, הודו.

אהבה הנה הביטוי המתוק של החיים. היא התכולה העליונה של החיים. אהבה הנה כוח החיים, רבת עצמה ונשגבת. פרח החיים פורח באהבה ומקרין אהבה מסביב.
החיים מבטאים את עצמם דרך האהבה. זרם החיים הנו גל באוקיינוס האהבה. החיים מתבטאים בגלים של אהבה ואוקיינוס האהבה זורם בגלים של אהבה. איזו נחמה אהבה מביאה ללב! הלב רוטט במחשבה על האהבה וגלים של חיים מתחילים לזרום באוקיינוס האהבה. כל גל חיים מלא באוקיינוס האהבה. כן, חיים כאלו ראויים להחיות!
כל גל של חיים, מלא באוקיינוס האהבה. חיים כאלו הנם חיים, חיים כאלו ראויים להחיות. ומי חי כאלו חיים של אהבה, של אושר עליון, של עצמה ושלווה? ברי המזל, והמזל פתוח לכולנו לעצב את גורלנו ולהתחיל לחיות חיים באהבה ובשמחה. ברי המזל משתמשים בכלי של מדיטציה עמוקה, והולכים עמוק לתוך לבם, גלי האהבה זוכים אז בעומק של האוקיינוס ואוקיינוס האהבה ממלא את הלב וממלא כל חלקיק של הוויה. כל גל של חיים זורם אז במלאות של אהבה, במלאות של פאר אלוהי, במלאות של חסד, באושר עליון ושלווה. זרם החיים זורם אז בגלים גבוהים של אושר עליון, ואוקיינוס האהבה חודר לכל גלי החיים. האהבה מאד רגישה ומהווה את העצמה העדינה ביותר של החיים. החיים הנם הביטוי הדינמי ביותר של האהבה. האהבה עדינה, ובאותו זמן היא חיוניות וחזקה ביותר. גל עדין וזעיר של אהבה מניע את סירת החיים. אהבה לוקחת את החיים מכאב של פרידה לאושר עליון של אחדות נצחית. גל זעיר ועדין של אהבה נע מכאב של פרידה שלא ניתן להתגבר עליו לשמחה סופית של אחדות נצחית. איזה נס אלוהים ברא באהבה! הבה נחייה זאת! הבה נהיה באהבה ונחייה באהבה אחד עם השני ונאמר לעצמנו בשקט "מי ייתן ורצונך יעשה".
אימפולס רך של אהבה הנו עצם החיים של לב נמס. תקווה זעירה של אהבה מביאה את אור השחר דרך חשכת הלילה הארוך. כנצנוץ של כוכב עמום ביותר האהבה שומרת את האור זורח על המזבח. ובאור הקלוש של אהבה יבוא יום והאדם ימצא את דרכו וימשיך להשתרך בשקט ובדממה כשהוא נמשך על ידי אהבה זעירה, זעירה שמחזיקה את הדלת פתוחה בתקווה למלאות. בתקווה למלאות שבבוא היום ובבוא הזמן אפלת הלילה תפנה מקום לבהירות של השמש בצהרי היום בשמים בהירים.

התפיסה של האהבה הנה עדינה ויחד עם זאת חזקה ויציבה. הפאר של העדינות והחוזק הנו הפאר של האהבה. האדם רוצה להישאר עדין בחוזק של האהבה. החוזק של האהבה הופך את האדם לעדין וחזק. הופך את האדם לחלש בטעויות ולרב עצמה בצדק. הוא מביא סלחנות לסמכותיות וחסד בכל תחומי החיים. זהו גורלו של אדם בר המזל.

האהבה הנה המזל של בר המזל, שפע של אהבה הנה המטרה של כל האנושות. ברי מזל הם אילו שלבם זורם באהבה. לב אוהב, לב מלא אהבה, הנו התמצית היקרה של החיים האנושיים. וכשלב זה זורם בגלים גבוהים ובלתי מוגבלים של אושר עליון הוא מהווה את הפאר העליון, הברכה של האם האלוהית והחסד האלוהי.

גל של אהבה זורם בכל טווח החיים. הוא שוטף את כל הבריאה. עוצמת האהבה מנווטת את כל משורי החיים, כאן שם ובכל מקום. אהבה לוקחת את החיים מהבית למדרון, ממדרון למדרון, מהבית אל הבית. האהבה מחפשת באופן נואש. היא מחזיקה את הדרך מוחיית ומחממת את המטרה. הכוח השקט של אהבה אינו יודע מכשול. הוא לוקח את החיים מהנוקשות של הרים לחספוס של הים. ושם בשקט פראי וגם באופק רועש של הים התרחבות עצומה של האהבה בלתי מוגבלת מביאה מרחוק משב רוח קריר ורענן כדי לקרר את הלב ולהרגיע את כאב הפרידה.

היד העדינה ואדיבה של האהבה לוקחת את החיים מדקירה של קוץ, לרכות ועדינות של שושנה. החיים נעים, ברכות של עריסת האהבה מבדידות של חיפוש נואש למישורים עשירים של מלאות. ניצוץ עדין של אהבה מאיר את האור בבדידות. הוא שורף את הכאב של העבר שחלף, ומפיץ אור של תקווה, שמחה ומלאות. ניצוץ זעיר של אהבה עושה זאת. אהבה הנה המתנה היקרה ביותר שאלוהים נתן לנו. הבה נשתמש בה רק לטוב!

מי ייתן וחיינו יהיו מלאי אהבה, הבא נאהב ונהייה אהובים ונפיץ חסד מסביבנו. מי ייתן והרעש בעולם והעליות והירידות שקיימות בחיים לא יפריעו למלאות של אהבה שקיימת בנו. הבה נהייה מלאים בחסד ומלאים באור. ובמלאות של אהבה, נתעורר ונקום לשרת את רצון האלוהים ונצליח לעזור עצמנו ולחברנו. מי ייתן והפאר האלוהי יזרח באהבה.

מי ייתן והאושר העליון של הזריחה האלוהית ואור האהבה יחדרו לתוך חיינו ויישנו את חיינו לחיים נצחיים של הוויה האלוהית. מי ייתן שהאהבה תזרום כאור אלוהי, מכיוון שהאלוהות מעצם מהותה הנה כולה אהבה והביטוי האמיתי של האהבה הנו כולו אלוהי.

האלוהי הינו מלאות של אהבה, ואהבה הנה המלאות של האלוהי. אהבה היא האור האלוהי. היא מציגה את האלוהי שבאדם. אהבה היא החיים האלוהים שקיימים באדם. אהבה בליבנו היא האלוהי בעולם השמימי. האלוהות בעולם השמימי שוכנת בליבנו כאהבה. אהבה בליבו של האדם הנה מקדש האל על פני האדמה. מבורכים הם אילו שנושאים את מקדש האל במלאות של האהבה שקיימת בליבם. וכשטיפות האהבה מטפטפות מלב נמס מלאכים ברקיע רצים למטה לספור ולתעד זאת. לעולם לא ניתן למצוא טיפה של אהבה יקרה שמבוזבזת מכיוון שכל טיפה של אהבה זורמת באוקיינוס בלתי מוגבל של אושר עליון, ואוקיינוס האושר העליון פורש את האהבה האלוהית וממלא את הלב. העניים מתרוממות אז לאלוהים, ואלוהים מושיט את ידיו ומרחיב את ליבו. ואז המציאות זורחת. זרם של אהבה אנושית מוצא את אוקיינוס האהבה האלוהית וזורם לתוכו וזוהי תפארת האהבה. אלוהים והאדם מתאחדים אז באוקיינוס הנצחי של האהבה. הבא נביא את חיינו לתפארת זאת של אהבה שמביאה בחיים את גן העדן עלי אדמות. מישהו אמר "שאהבת אלוהים הנה מושג מופשט" כן היא אכן מופשטת, דרושה התנסות של החיים להפוך אותה לקונקרטית. אהבת אלוהית מופשטת בינקותה אולם הבה לא נשכח שהיא מתחילה להיות מוחשית מתחילת החיים, גדלה בצורה מטושטשת ולבסוף הופכת למוחשית ומשתלטת לגמרי על חיינו.

במצב ינקותי ביותר האהבה מוצאת ביטוי בחיקה של אימא ובמתיקות של ענייה. היא גדלה עם צעצועים ומשחקים, במתיקות של חברים ואנשים שחיים בחברה. היא גדלה במתיקות של בעל ואישה. עם הגיל וההתנסות, עץ האהבה גדל. הוא גדל עם גדילת החיים וההתפתחות ומוצא את מלאותו באהבה נצחית של אלוהים הנוכח בכל שממלאת את הלב ומסלקת את חשכת הבערות.
ואז בהארה של אהבה אוניברסלית, האהבה המופשטת לאלוהים מוצאת ביטוי מוחשי בכל דבר. הכול ניתפס כזריחה אלוהית של אהבה נצחית. החיים מוצאים את המשמעות שלהם בנוכחות החיה של אלוהים. כל שלב של החיים ספוג אז באהבה ונושם את הנוכחות החיה של אלוהים. כאן שם ובכל מקום, בדבר אחד ובשני ובכל דבר אין דבר מלבד אהבה והנוכחות החיה של אלוהים. כך באופן הדרגתי האהבה האישית נעה בטבעיות כדי לזכות במעמד של אהבה אוניברסלית. ואהבה אוניברסלית נעה כדי למצוא את התבטאותה באהבה אישית.

בחיים יש זמן לכל דבר. החיים מתקדמים בצעדים של אהבה. ויש זמן ומשמעות לכל צעד של אהבה. כל מישור של אהבה מביא מלאות למישור מתאים של האבולוציה. כל טיפה של אהבה בכל שלב של קיומה משמעותית לחיים. אהבה היא הברכה העליונה לחיים. השמש זורחת והיא זורחת לנצח במלאות. יתכן שהעננים נאספים, הנח להם לבוא וללכת. הם הולכים כפי שהם באים. אל תתייחס לבואם. לך בדרכך, עבור דרכם. אל תנסה לפזר אותם, אל תתעכב בגללם, הם ילכו בדרך שבה הם באו. הם לעולם אינם קבועים. אבל אם ברצונך לעצור ולראות אותם מתפוגגים חכה לרגע… הרוח נושבת בכל מקרה כדי להסיר את העננים מדרכך. רק חכה לראות את העננים מתפוגגים והשמש, אותה שמש עתיקה של אהבה תזרח שוב במלא הדרה. כשהלילה בא הכול ניראה חשוך, אולם החשיכה אינה נשארת, אור השחר בא ומפיץ את האהבה ואת קסם החיים. כך שאם חשכת הלילה נשארת לזמן מה לא נתייחס לכך מכיוון שאור האהבה אינו יכול בוודאות להיעלם לעד.

כך שאנחנו חיים באהבה, ואנו מחכים באהבה לגדול בחיים ולזכות במלאות של אהבה נצחית. אהבה כאהבה הנה אוניברסלית. אהבה אישית הנה אהבה אוניברסלית מרוכזת. אה הלב שלי זורם כשאני אומר שאהבה אישית הנה אהבה אוניברסלית מרוכזת. האוקיינוס של אהבה אוניברסלית זורם בזרם של אהבה אינדיבידואלית. איזו ברכה זאת לחיים. הלב שבו תודעה אוניברסלית זורחת מסוגל להתנסות בעצמה של אוקיינוס בלתי מוגבל של אהבה אוניברסלית גם בזרמים של אהבה אישית. אלו שמוגבלים ביכולת האהבה שלהם, אלו שאהבתם זורמת רק באפיקים מוגבלים של אובייקטים ואנשים נפרדים, אלו שיכולים לחבב רק דבר אחד או אחר, אלו שאין להם מודעות לתודעה האוניברסלית שקיימת בליבם, דומים לברכות קטנות שבהם האהבה יכולה לזרום רק כאדוות ולא כגלים בים. כך היא האהבה אצל רובנו. אנו אוהבים היום ויוצאים להלחם מחר.
הבה לא נביא בושה לאהבה. הבא נקום לאהוב תמיד יותר ויותר. כשהאוקיינוס זורם באהבה, הוא זורם בשלווה בתוכו. כשאגם רדוד מנסה לנוע ולהתרומם בגלים של האוקיינוס הוא רק בוחש בבוץ שקיים בקרקעית ומפריע לכל השקט של האגם. כשלב רדוד כמו אגם שואף להתרומם גבוה בגלים של אהבה הוא יוצר בוץ ומוציא החוצה בוץ שעד כה היה חבוי בחן מתחתיו. כדי ליהנות מאוקיינוס האהבה עלינו לשפר את גודלו של הלב שלנו ולזכות בעומק ובמלאות בלתי ניתנת לתיאור של האוקיינוס.
הבה נעניק לליבנו את המעמד הזה של אוקיינוס לפני שנאפשר לו להיזרק ממקום למקום על ידי רוחות שנושבות. ברגע שזכינו במעמד העמוק של האוקיינוס הבה נפתח את לבנו לאוקיינוס האהבה הזורם ונאפשר לו לזרום במלאות. הגלים רבי העצמה של אהבה יתרוממו בחן ויהללו את תפארת הריבוי שקיים בבריאה ואת האושר העליון של אחדות והשלווה שקיימת בפנים.

וכיצד נוכל לשפר את עומק הלב שלנו? על ידי כך שנלך עמוק לתוך הטוהר של ההוויה שלנו. על ידי כך שנחקור את האזורים המעודנים של אימפולסים של אהבה שרוחשים בחדרים השקטים של ליבנו.
על ידי כך שנצלול עמוק לתוך השקט של אוקיינוס האהבה הבלתי מוגבל שקיים בתוך ליבנו. דרך טכניקה פשוטה של חקירה עצמית או מה שידוע בדרך כלל כמדיטציה טרנסנדנטלית עמוקה, קל לכל אחד מאתנו לתפוס את הגודל הבלתי נתן לתפיסה של אוקיינוס האהבה שקיים בתוכנו וליהנות לנצח ממלאות של הלב, במלאות של החיים.

אהבה היא מלאות, היא חובקת כול. האהבה קושרת. היא הכוח המאחד של החיים. היא מעניקה לנו אחדות. היא קושרת, אולם קושרת בחופש. היא מחזיקה ביחד את הקשרים של חופש. היא לא מכירה חוסר הרמוניה. חוסר אחדות זרה לאהבה. חוסר הרמוניה זרה לאהבה. האהבה היא טוהר, האהבה תמימה, האהבה היא מלאות, אחדות ואושר עליון. היא מביאה הגשמה.

אהבה מאחדת את הקצוות הפזורים של החיים ומביאה אותם ביחד למיזוג שלם. אהבה היא סמל החיים. חיסרון באהבה מצביע על חיסרון בתכולת החיים. להראות האהבה בלי אהבה אמיתית היא בושה לחיים. אהבה פשוטה, תמימה, טבעית ונורמלית בלי עכבות היא תכונה אלוהית טבעית של חיים מלאי חן. החן האלוהי טמון במלאות של אהבה תמימה.

השפע של האהבה טמון באהבה לאלוהים ואהבה לבריאה האלוהית. אדם שאוהב את החיים וחווה אהבה בלתי מוגבלת בתודעה קוסמית לוחש לאלוהים בתוכו "אלוהי, במקדש של לבי, במזבח תפארתך, אלוהי, אהבתי מלאה ואהבתך נשמרת בביטחון. אהבתי אלך בטוחה ומלאה בטריות וטוהר. בתפארתך אלוהי ,כבודך שמור במקדש לבי. וכשאהבתי זורמת היא מפיצה את תפארתך בבריאתך.
אוהב החיים מוצא ביטוי באהבת אלוהים לדבר שאינו ניתן לביטוי. החיים הקוסמיים מתבטאים דרך פעילותו. מחשבת החיים הקוסמיים מוגשמת בתהליך חשיבתו. עיינו צופות בתכלית הבריאה. אוזנו שומעות את המוזיקה של החיים הקוסמיים. ידיו אוחזות בכוונה הקוסמית. רגליו מניעות בתנועה את החיים הקוסמיים. הוא הולך על פני האדמה ועדיין צועד בגורל העולם השמימי. מלאכים נהנים מהימצאותו על פני האדמה. זהו הפאר של אחדות שנולדת מאהבה.
הבא נהיה באהבה עם כל מה שמסביבנו. הבא נהייה באהבה ונחליט באהבה להיות באהבה. מכיוון שהאהבה הנה החיים ובוודאי שאיננו רוצים לצאת מהחיים. כך שהבה נחליט באהבה להישאר באהבה והבה לא נצא לעולם מגבולות האהבה. מכיוון שבאהבה שוכנת עוצמת הבריאה, וחכמת החיים והכוח של כל הדברים הטובים. כל חיינו חייבים בוודאות להיות באהבה.

חוט האהבה ארג את הבגד של חיינו. נשאיר אותו טהור ונקי ללא רבב. החיים הם מתנה קדושה שאלוהים נתן לנו באהבה. לא נתחמק מהאהבה ולא נקלקל את המתנה הקדושה הזאת של החיים. האהבה תהיה טהורה בחיינו. היא תעזור להתפתחותנו ולתכלית הקוסמית של הבריאה. היא תשמור אותנו ברמות גבוהות של חסד ותפארת החיים. אהבה תציל אותנו מטעויות ותנחה את חלקינו בחיים. האהבה תזרח לנצח בדרכנו ואור החיים ינחה את צעדנו לכל מקום שנלך לאט או במהירות. אור האהבה יהיה איתנו לנצח בדרכנו. האהבה תהייה לנצח העוגן של חיינו. אנו נהייה באהבה, והאהבה תהיה בנו. אנו נחייה באהבה, נגדל באהבה ונמצא הגשמה באהבה נצחית."

מהרישי 1968

.

בעיות ברורות בשדה של חושך, ולכן יש להביא את האור! להביא את האור זה הדבר האחד שיש לעשות והפתרון לכל הבעיות. דבר זה מתבטא בנוסחה שמופיעה באופנישאדות "דע דבר אחד…" ומהו דבר זה? העצמי שלך. בעיות כבר נוצרו ולכן ידיעה עצמית היא התחום שבו אין בעיות. הסיבה לכך שאין שם בעיות נעוצה בעובדה שאין שם דבר אחר, אין דואליות, זהו מצב של אחדות, שלווה נצחית.
שלווה נצחית מאפיינת את המצב שבו אנו מתייחסים לגמרי לעצמנו. כשהתנסות זאת לא קיימת התודעה שלנו עולה ויורדת בצורות שונות. במצב זה אנו לא יודעים את העצמי שלנו וחווים בעיות שונות… הנוסחה היא "דע את עצמך", בידיעה זאת אין דבר אחר חוץ מהעצמי ואז הבסיס לעליות והירידות יעלם. כשאנו ערים בתוכנו אנו באור. בחושך קיימים כל הדברים שאינם נכונים ובאור הם נעלמים" .

"גם שמחה מדבקת! אנשים מקרינים היום בדרך כלל חוסר הרמוניה, מתח, לחץ וחוסר שמחה. אם אנו רוצים לשנות את העולם עלינו לשנות את היחיד ואת האטמוספרה שהזדהמה ויצרה פחד בכל תחומי החיים עקב מתחים ולחצים של כל בני האדם. עלינו להמיר זאת לאווירה של הרמוניה, שמחה ושלווה וניתן לעשות זאת דרך תרגול של מדיטציה הטרנסנדנטלית. באמצעות טכניקה זאת כל בן אנוש יכול להיהפך לגנראטור של שמחה" .

"חברות, נישואים ומערכות יחסים, כל התחומים האלו מוגשמים באופן ספונטני באדם שמימש לגמרי את הפוטנציאל שלו. אם אדם פיתח לגמרי את הפוטנציאל שלו הוא ייהנה מטווח שלם של חברות, מערכות יחסים ונישואים . אם אדם חי חצי מהפוטנציאל שלו הוא ייהנה רק ממחצית האפשרויות שקיימות בתחומים האלו. האפשרויות תהינה גדולות אולם הוא יוכל לממש רק חלק מההישגים.

אנו יכולים להיות עבור אחרים רק מה שאנו יכולים להיות עבור עצמנו.
אם איננו מתנסים בעצמנו במלאות של חיים, כיצד נוכל להיות בהרמוניה עם אחרים? נוכל להיות בהרמוניה איתם רק באותה מידה שאנו שלמים בתוכנו.

לכן המפתח ליחסים טובים הוא לדאוג לעצמנו. אנו מודטים ואז דרך התרגול אנו משתמשים יותר ויותר בפוטנציאל שלנו. יגיע הרגע שבו נשתמש בפוטנציאל המלא שלנו ואז הלב והרוח שלנו יתפתחו לגמרי. במצב זה נוכל ליהנות מכל מערכות היחסים רק בגלל שנוכל לתת מקסימום מעצמנו לאחרים.
ברגע שנוכל לתת מקסימום מצדנו נפיק בספונטניות מקסימום מהצד השני, זה תמיד כך. האימא נותנת מקסימום לילד שלה ואז הילד מגיב אליה בחזרה. זאת הזרימה הבלתי מוגבלת של אהבה מהלב של האימא שמזינה את הילד ומאפשרת לו לגדול. כך שהבסיס ליחסים מוצלחים ומהנים הוא הרמה של תודעה טהורה שאנו חווים בחיים וכל כך פשוט להתנסות בתודעה טהורה ולפתח אותה דרך תרגול המדיטציה הטרנסנדנטלית." .

"מהרישי: אף אדם אינו סובל כתוצאה מפעולה של מישהו אחר. הגלויה או המכתב שהאדם עצמו כתב מועברת ונמסרת.
שאלה: מהרישי מה בדבר סבל של ילד?
מהרישי: זה קשור לעשייה שלו. סבל קשור לאיזו עשייה לא נכונה בעבר, זה הכול. אם ילד סובל או אדם מבוגר סובל. הילד סובל ועקב הסבל שלו אימא ואבא שלו סובלים. כעת הסבל של האימא והאבא אינו נובע מהסבל של הילד, הוא נובע מפעילות שהם ביצעו בעבר. סבל הוא פירעון של חובות שהאדם עצמו יצר. התאוריה של קארמה, התאוריה של פעולה, הנה מאד ברורה אין כאן אי בהירות, אין כאן דברים מסובכים. כפי שאתה זורע כך אתה קוצר.
מדיטציה טרנסנדנטלית הנה פעולה שלוקחת את האדם מחוץ להשפעות יחסיות. היא מאפשרת לנו לצאת מההתנסות, מההשפעה הכובלת של פעולה, ישר לתוך החופש הנצחי של החיים. זאת הסיבה שיש לנו מסר שקשור למדיטציה: היא מאפשרת לנו לעבור מעבר לכל המורכבות של קארמה וכל דבר.
שאלה: כשאתה מדבר על הפעילות שלנו בעבר האם אתה מתכוון לחיים האלו או לקיום קודם?
תשובה: עבר משמעותו עבר. עבר של עשר שנים או עבר של אלף שנים. עבר משמעותו המידה שאנו יכולים להאמין בעבר. אם אנו יכולים להאמין רק בעשר שנים אז העבר הוא עשר שנים. עבר משמעותו משהו שחלף."-

מהרישי מהש יוגי מתוך הרצאה שהוא העביר באדינבורו, סקוטלנד ב 4.11.1960.

שאלה: "מהו האור האלוהי? האם הוא זהה לגן העדן והאם העניים האנושיות יכולות לראותו?"
מהרישי: "העיניים רואות דרך האור האלוהי. זוהי יכולת שקיימת באיכות של התודעה. תודעה היא האור האלוהי. תודעה היא הרמה שעליה אנו אומרים " אור האלוהים" והכתבים הדתיים בכל הדורות תארו את האור האלוהי ככל יכול, נוכח בכל ויודע כל.
האור האלוהי הנו יקיצת התודעה, תודעה שערה לגמרי בתוכה. זוהי תודעה טרנסנדנטלית. לימדנו במשך חמישים שנה את האנשים בעולם להתנסות במצב תודעה זה באמצעות תרגול המדיטציה הטרנסנדנטלית. הרוח נודדת בתנודות מנטליות ומגיעה לתנודות עדינות יותר ויותר ואז לתנודות עדינות ביותר ולמצב שבו אין תנודות וזהו אור אלוהי טהור.

אנו יכולים לדבר על כך במונחים של שלהבת הנר. האור של השלהבת ואז קרינה מהשלהבת כקרני אור. כך שאנו יכולים לחשוב על השלהבת במנוחים של אור האלוהים והקרינה שנובעת ממנה תהיה דרך החושים השונים. דרך העיניים האדם רואה, דרך האוזניים הוא שומע, דרך חוש המגע הוא נוגע, בדרך זאת חמשת חושי התפיסה פועלים. כך שזוהי הקרינה (מהשלהבת), אולם כשהשלהבת נמצאת לבד וזורחת בכוחות עצמה זהו אור האלוהים ואלומת האור שנובעת ממנה היא האור האלוהי שקיים בכל הבריאה. זוהי התודעה או האינטליגנציה.
כך שאור האלוהים הוא הערך הטוטלי וממנו נובעת קרינה חלקית. אור האלוהים הוא אינטליגנציה. זוהי האינטליגנציה שדרכה אנו רואים באמצעות העניים, שומעים דרך האוזניים וטועמים דרך הלשון והאינטליגנציה כשלעצמה היא אור החיים, אור האלוהים האור של חוק הטבע.

אנו קוראים לה חוק הטבע מכיוון שכל דבר קבוע. כשעלינו לשמוע משהו זה יתבצע דרך האוזניים, זה קבוע כך שזה חוק. אנחנו רואים דרך העניים ושומעים דרך האוזניים. זה כלול בטווח של חוק. זו הדרך שבה חוק הטבע גורם לאינטליגנציה לפעול דרך החושים וזהו האור האלוהי.
האור האלוהי אינו דבר דמיוני. כל דבר אחר הנו דמיוני אבל האור האלוהי, האינטליגנציה הזאת היא דבר בסיסי."

מהרישי מהש יוגי במסיבת עיתונאים עולמית 21.5.2003 וולודרופ, הולנד. [/p]

""חיי נישואים הם חיים של הקרבה. הבעל נהנה לוותר על שאיפותיו עבור שאיפותיה של אשתו והיא נהנית לוותר על שאיפותיה עבור בעלה. אחד מוותר על שאיפותיו עבור שאיפות האחר וכך, בחיים אלו, שניהם מתאחדים. הם עדיין שונים, אולם הם מאוחדים אחד עם השני. הקשר של אחדות חזק יותר כשאחד מכבד את שאיפות השני בהשוואה לשאיפותיו. כשאחד מבני הזוג רוצה משהו על השני לומר ישר "כן". כשאחד מבני הזוג אומר "אני רוצה את הדבר הזה" השני צריך לומר "כן בוודאי אתה צריך לקבל אותו"
ואם יש לכם חילוקי דעות, הביעו אותן רק אחרי ארבע שעות. באותו רגע תמיד אמרו "כן" וכך החיים יתמלאו ביותר ויותר שמחה. מכיוון שכשאנו מקבלים על עצמנו את התועלת שקיימת בחיים משותפים, כל אחד מבני הזוג נותן את הטוב שקיים בחייו לשני שבתורו נותן לו את הטוב שבו.
זוהי השפעה של תועלת הדדית. כל אחד מבני הזוג מפיק באופן הדדי תועלת מהשני וזוהי הסיבה הבסיסית לחיים משותפים. חיי נישואים הם עונג לשני בני הזוג כשאחד חיי עבור השני"
"חיים של בעל ואישה הם הדגמה מעשית, פיזית, מוחשית וחומרית למצב האחדותי של השניים. שני אנשים מתאחדים ביחד כדי לעצב חיים אחדותים באותו אופן ששתי ידיים אינן נלחמות אחת בשנייה. יד אחת תומכת בשנייה, ואם יד אחת עושה משהו לשנייה היא עושה לה רק דברים טובים.
זהו קשר כל כך אינטימי ובלתי ניתן להפרדה. הוא כל כך בלתי ניתן להפרדה שאחד חי עבור השני- הם נושמים את אותה נשמת החיים. אותו אימפולס של חיים נחייה על ידי השניים גם כשהם חיים אותו באופן נפרד- אחד נפרד כשהוא נמצא במשך עשר שעות במשרד והשני כשהוא נמצא בבית לעשר שעות. המשרד מסור לבית והבית מסור למשרד ואז בשתי הרמות קיימת מלאות של לב ומלאות של הרוח.
למרות שאחד הוא רק חצי הוא נהנה בדרך זאת ממלאות החיים. והחצי השני בהיותו חצי נהנה ממלאות החיים. שני החצאים נהנים ממלאות של חיים והשנים יוצרים ביחד שתי מלאויות של חיים. זהו הקשר בין בעל ואישה. זהו היתרון הרוחני של חיים ארציים ביחד. זה מוסיף למלאות של הלב, למלאות של הרוח ולמלאות של החיים. אחד חי רק עבור השני. אלו הם חיים שמדגימים דבקות בתחום המעשי של החיים. זהו מצב של חיים שמדגים התמסרות ברמה המעשית של החיים והתמסרות זאת קיימת ברמה המנטלית אחד פשוט חי עבור השני. זה הכל"

"בבאגאווד גיטה לורד קרישנה אמר לארג'ונה "נתתי לך את החוכמה הזאת שאין דבר שיותר טהור ממנה, אין מטהר גדול יותר מחכמה זאת ונתתי לך אותה מכיוון שאינך מדבר סרה על אחרים" זו הייתה אחת ההגבלות שלורד קרישנה הציב לארג'ונה "הנך ראוי לידע זה של האין סוף, לידע של המוחלט רק בגלל שליבך טהור ולעולם לא דיברת איתי בצורה שלילית על אדם כלשהו". רק הטוהר הברור והפשוט הזה אפשר לאדם להגיע לידע הגבוה ביותר….
אם מישהו יושב איתך לבד ואתה מתחיל לדבר. אין אדם מושלם ואין אדם שהוא באופן מוחלט לא מושלם עד כדי כך שיש להתייחס אליו כאל אשפה. ביחסי לא נמצא לעולם רק טוב או רק רע, יהיה שם טוב כלשהו , יהיה שם רע כלשהו. ואם אנו רוצים לשים את תשומת לבנו על משהו עדיף שנשים אותה על משהו טוב. יש שושנה ומתחתיה יש קוץ וזאת הבחירה שלנו אם לשים את ידנו על העלים הרכים של השושנה וליהנות ממנה או לשים את האצבע שלנו על הקוץ ולסבול מהדקירה. שני הדברים נמצאים שם. לכל אדם יש שני צדדים ואחד מהם קצת יותר מואר מהשני. יש איזה צל ויש איזה בהירות. תמיד היבט מסוים יהיה בהיר יותר והיבט מסוים יהיה מוצל. אנו רוצים להיות בצד היותר טוב ולכן עדיף שניראה את הצד המואר של הדברים ולא נשבור לעצמנו את הראש עם החושך שקיים בהם.
אם מישהו רע, אנו לא יכולים לחשוב על התכונה הרעה שלו מכיוון שברגע שנחשוב עליו דברים רעים, נקלקל את התודעה ואת הלב שלנו. מכיוון שאז תכונה רעה זאת תשכון בדיבור שלנו. לפני שתכונה זאת הגיעה לדיבור היא הגיעה למחשבה ולפני שהיא הגיעה למחשבה היא הגיעה מההוויה. כך שבשעה שאנו מדברים בצורה שלילית על מישהו אנו פשוט מקלקלים את כל החיים שלנו.

אם בכלל נביט על מישהו יש להביט על הצד הטוב שבו. זה מאד, מאד חשוב!! אם עלינו לדבר עם מישהו עדיף שנדבר על התכונות הטובות שלו מכיוון שכך הלב שלנו יהיה יותר טהור. אם נדבר על תכונות רעות הלב שלנו יהפך לבוצי.
ידיעה זאת אחראית לכך שבכתבים הוודים ממליצים לאנשים מוארים וליוגים לקיים ארבעה גישות: מאיטרי, קרונה, מודיטה, ואופקשה- חברות, אדיבות, שמחה וסובלנות.
אם משהו לא מתאים לנו, אם משהו לא שימושי עבורנו אנו יכולים להרשות לעצמנו להיות אדישים. אבל לעולם לא לבקר, לעולם לא לערער, לעולם לא להאשים ולגנות. אלו הם שלושת מצבי הרוח הרגשיים של אדם טוב, לא להתלונן, לא לנטור טינה, לא לטפח שליליות. או שנהיה ידידותיים ואדיבים כלפי מישהו , או שנשמח איתו ביחד או שבמידה ואיננו למסוגלים לעשות זאת נהיה אדישים. אדישות משמעותה פשוט לא לחשוב עליו זה הכל.
אולם פשוט לא מרשים לנו לחשוב בצורה שלילית. זה מאד חשוב. לא מרשים לנו לחשוב בצורה שלילית על אף אחד מכיוון שיש לכך השפעה מאד רעה עלינו. אם מישהו רע זוהי הקארמה שלו. אולם ברגע שאנו מדברים עליו דברים רעים אנו משתתפים ברוע שלו. מדוע עלינו לעשות זאת? אנו לא יכולים להשתתף ברוע שקיים במישהו. אם הוא רע תנו לו להיות . אנו פשוט נהיה אדישים אליו זה הכל. אילו שמדברים דברים רעים על אחרים משתתפים בחטאים שלהם. זוהי הדרך שבה אנו מבינים את החיים.
מהרישי- רישיקש, הודו, 1969

נאמר שעלינו לאהוב אחרים על הטוב שמצוי בהם ושיהיה זה פסול מצידנו לגעור במישהו על מגרעתו או על התנהגותו הרעה. למצוא טוב באחרים היא נקודה משמעותית ביותר. למען האמת לא ניתן למצוא אדם שמסוגל להיות כולו טוב או כולו רע, שכן החיים האנושיים הנם תוצאה של ערבוב בן טוב לרע. אילו היו חיי האדם מלאים רק בדברים טובים, היינו חיים בעולם של מלאכים, שאין בו סבל ושיש בו רק אושר וחדווה. לעומת זאת אנו מוצאים שבחיים האנושיים הסבל והאושר מעורבבים ודבר זה מראה שהקיום האנושי מהווה ערוב של פעילות חיוביות ושלילית. לכל אדם יש איזה טוב בתוכו ואיזה רע בתוכו, אם אנו מעריצים אדם על הטוב שיש בו אנו מקבלים את ההשתקפות של הטוב הזה. מצד שני כשאנו מנסים לראות את הרוע שקיים באדם כלשהו אנו מקבלים את ההשתקפות של הרוע הזה והדבר מזהם את הכרתנו ואת לבנו. אם אנו רואים טוב במישהו אותו טוב משתקף באופן טבעי גם עלינו. עצם הפעולה של ראיית הטוב במישהו משקפת את הטוב זה ומקרינה אותו על ההכרה והלב של המשקיף, ולפיכך הוא רוכש לעצמו את הטוב שהוא ראה באדם האחר. בחיי היום יום מיומנות גדולה היא לראות טוב באחרים; ובכל אחד יש טוב כלשהו." מהרישי מהש יוגי – "על הטוב והרע" מהספר "מדע ההוויה ואמנות החיים

דרך תרגול מדיטציה טרנסנדנטלית מתחים עמוקים במערכת העצבים משתחררים באופן ספונטני אחד אחרי השני וההתנגדויות מנוקות. לאחר שכל ההתנגדויות נעלמות אין מחסום בפני התודעה הטהורה להמשיך באופן נצחי. במצב זה נוכל לומר שהמערכת לגמרי טהורה. כשאנו בונים בית ונמצאים שם, יתכן שהבנאי השאיר איזה אבק בפינה מסוימת. כשאנחנו גרים שם בנוחיות ולפתע שמים לב לאבק בפינה מסוימת אנו מסירים אותו. הרעש של שואב האבק מפריע אז לשקט ולמנוחה, אבל אנחנו יודעים שאם נמשיך לעשות זאת במשך זמן מה האבק יעלם ונרגיש חופשיים. תשומת הלב לא תלך אז לאבק וללכלוך הזה. אנו נצליח לאט לאט לסלק את הדברים האלו ואז כל הבית יהיה לגמרי נקי ומצוחצח ונוכל להתחיל ליהנות מהבית ללא הגבלה. אחרת יש עדיין מה לעשות שם, וכשאנחנו עסוקים בסילוק האבק זה אומר שאנחנו עסוקים בתחזוק של הבית ולא ממש נהנים ממנו. אנחנו מסורים לבית והבית אינו מסור לנו לגמרי. במקום שהבית יהיו מסור לנו לחלוטין ויאפשר לנו לחיות בו לגמרי בנוחיות אנחנו פשוט מקדישים את עצמנו לבית. כל עוד יש הגבלות במערכת העצבים, המתחים והלחצים האלו לא יאפשרו לנו לחיות ערך שלם של חיים ואז נקדיש את עצמנו לסילוק של אותם מתחים והחיים לא יהיו לגמרי שלנו. ואז נצטרך להקדיש זמן רב לחיים ורק חלק מהחיים יוקדש לנו. כדי שכל החיים יהיו עבורנו עלינו ליצור מצב שבו לא נצטרך להקדיש את עצמנו לחיים ושבמקום זאת המלאות של החיים תתמוך בנו וכדי להשיג זאת אנו מודטים וחיים בצורה נכונה. אנו עושים דברים שתורמים למערכת העצבים שלנו ולא עושים דברים שמזיקים לתפקוד של מערכת העצבים. אנו פשוט לא עושים דברים שמחלישים את התפקוד החלק של מערכת העצבים, אנו מתרגלים בוקר וערב מדיטציה ונשארים ממוקדים במטרתנו וכך נוכל ליהנות מהחיים" מהרישי מהש יוגי אוגוסט 1970 אוניברסיטת המבולט, ארה"ב

דברים טובים שעשינו לאחרים מאפשרים לנו כעת ליהנות ממזל טוב בחיים. הדברים חוזרים אלינו בחזרה. דברים שליליים לא גורמים לנו להיהפך לברי מזל. יש לנו מזל מכיוון שעשינו דברים טובים לאחרים, הטוב הזה פשוט חוזר אלינו. כך שמה שאדם עושה נובע מהקארמה שלו, כלומר הוא מהווה תוצאה של פעילות שהוא ביצע. אם לאדם יש מזל או אין מזל- זה מאד ברור- אין לו מזל מכיוון שהוא הזיק לחיים של מישהו אחר. הטכניקה להגברת המזל בחיים היא לעשות דברים טובים לאחרים. להיות רחום, להיות אוהב, להיות אדיב, להעניק שירות- אילו הם ערכים שמהווים צעד בהפיכתנו לברי מזל. עשייה שלילית תמיד קשורה לחוסר מזל. בגלל שדרך עשייה של דברים שליליים אנו גורמים סבל לאדם אחר וגורמים לו להיות חסר מזל. כך שחוסר מזל חוזר אלינו בחזרה. כפי שאתה זורע כך אתה קוצר, זה דבר מאד פשוט. כל הדברים הללו הנם מושגים מאד ישנים של חיים בכל מקום ובכל השפות. לא משנה היכן אדם נמצא הוא צריך להתמודד בעצמו עם תוצאות שנובעות מפעילותו. זאת הסיבה לכך שבחינוך וודי, בחינוך שמבוסס על חוק הטבע אנו בונים ברוחנו מצב תודעה שבו לעולם לא נפעל בצורה שלילית. " – מהרישי, מסיבת עיתונים עולמית, וולדורפ הולנד, 28.1.2004

מהרישי מהש יוגי: עזרה אלוהית אינה באה ממקור חיצוני כלשהו אלה מההוויה הנוכחת בכל שקיימת בתוכנו.
"כל הפילוסופיה של קבלת עזרה מאלוהים הינה רק זאת: שעזרה אינה באה ממקור חיצוני. עזרה מגיעה מאזור זה של החיים שנוכח בכל, מכיוון שמרמה זאת כל חוקי הטבע מתפקדים. וברגע שהמודעות מגיעה לרמה זאת תמיכת הטבע נמצאת שם.
כמה זמן צריך לקחת עד שהרוח תגיע לרמה שנוכחת בכל? "נוכח בכל" משמעותו "נוכח בכל", זה הכול. איננו צריכים ללכת רחוק זה פשוט נמצא כאן. העזרה מתחילה להגיע מאותו הרגע שבו אנו עוברים במדיטציה מעבר לפעילות מנטלית. זהו הטבע הרחום של האלוהים הכול יכול. עזרה איננה צריכה להגיע ממקום חיצוני כלשהו. לא! העזרה מגיעה מהמקום הפנימי הזה מכיוון שהיא מגיעה מרמה שבה כל חוקי הטבע מתפקדים. זה רק העניין של לקחת את תשומת הלב שלנו לשם. כך שאם תמיכת הטבע אמורה להגיע היא מגיעה מאותו מקום שבו אנו נמצאים ואם היא אינה צריכה להגיע היא לא תגיע, היא לא תגיע מכל מקום אחר.
אולם כשכל העניין עטוף במיסטיקה, עטוף ברעיון של חסד אלוהי וחסד אלוהי ושוב חסד אלוהי, כל הגישה הזאת הביאה אי צדק גדול לחיים האנושיים. היא גרמה למודעות של האדם להיות תמיד מכוונת לדבר שקיים מחוץ לעצמו. אלוהים ואלוהים ואלוהים. בדרך זאת המודעות תמיד נופלת על משהו שנמצא בחוץ, תמיד נופלת על משהו שקיים בחוץ.
ברגע שהפרדנו את עצמנו מהמטרה שעליה הסתכלנו כדי לקבל עזרה, אז כל התהליך מזיק לקשר ישיר (עם האלוהות). "כשאני מביט אליך" תמיד המודעות שלי מכוונת החוצה ומכוונת החוצה. ברגע שהמודעות שלי מכוונת החוצה אני לגמרי מנותק מעצמי. ברגע שאני מנותק מעצמי, אני מנותק מהמציאות שנוכחת בכל מכיוון שהעצמי הוא זה שנוכח בכל וזאת הסיבה שגורמת לי להיות מנותק מתחום שממנו ניתן לקבל עזרה.
כך שתפילה לאלוהים, או דברים דומים שמכוונים לאלוהים גרמו למודעות של האדם להיות תמיד מוקרנת החוצה וגרמו לו להיות רחוק מעצמו. וכשהמודעות רחוקה מעצמה היא רחוקה אז "מהנוכח בכל" ורחוקה מאלוהים. זה פשוט כך."
מהרישי מהש יוגי- רישיקש, הודו 2.2.1968

"כל אחד זכאי מלידתו ליהנות משלווה ושמחה בלתי מוגבלת שמהווה את עצם הטבע של נפשו. אני מאמין שכל אחד יכול ליהנות מכך מכיוון שאיכויות אלו כבר קיימות בתוך ליבו. אין דבר חיצוני שיכול לעצור את האדם מלהתנסות בטבע המהותי של נפשו. אין דבר חיצוני שיכול לעצור את האדם ליהנות משלווה נצחית ומשמחה קבועה בחיים מכיוון שאיכויות אלו מהוות את הטבע המהותי של נפשו.
הדלתות של "סאט, צ'יט אננדה" (תודעת אושר עליון מוחלט) פתוחות לרווחה לכל אחד ולכולם. הדרך ישרה והכניסה חופשית"

מהרישי מהש יוגי 23 לאוקטובר 1955 בוועידה להתפתחות רוחנית, קוצ'ין, קרלה, הודו

"עושר בעל איכות טובה הוא עושר שנצבר בדרך שסייעה לשיפור החברה או להטבת חיי אנשים. בית שנבנה בעזרתו של עושר כזה – או פעולה הנעשית באמצעותו – יחולל השפעה טובה בסביבתו. עושר בעל איכות גרועה הוא עושר שנצבר באמצעים בלתי חוקיים או בלתי מוסריים, עושר שמקורו באותו סוג של עסקים המוליכים להנמכת אמות המידה החברתיות, להנמכת רמת התודעה החברתית וליצירתו הישירה או העקיפה של מצב, שבו מושפלים הערכים המוסריים, הרוחניים והדתיים של האזרחים

עושר מופלג הנצבר באמצעות פעילות המנמיכה את רמת התודעה או מזיקה לחיי אנשים, אינו מחולל השפעה בריאה בשביל אלה שיורשים אותו. דבר זה מתבטא במחלה, במצב תודעה נמוך, בדרכי חיים מנוונות ובמוחות המלאים במחשבות קטנוניות ושפלות. אבל מי שיורש עושר כזה אינו יודע שהוא סובל מהשפעתו משחיתת המידות. יורשים תמימים אלה, שביסודו של דבר הם אנשים בעלי כוונות טובות, נופלים קרבן לרעה שהמיטו על החברה הוריהם או אבותיהם… הדרך להיחלץ ממצב כזה היא שיקדישו חלק מהירושה לעבודה המיועדת ישירות להעלאת רמת התודעה של האזרחים."

המסר שלי הוא מסר של פרח: הפרח מזמין כל אחד ליהנות מיופיו החיצוני וכמו כן ליהנות מהדבש שטמון בתוכו. אני מזמין כל אחד ליהנות מכל הפאר של החיים החומריים וכמו כן ליהנות מהפאר הפנימי של החיים דרך תהליך פשוט של מדיטציה טרנסנדנטלית שמובילה את הרוח ישר מתחומים גסים של החיים לתחומים עדינים של ההוויה המוחלטת. מצאתי שקל מאד לקל אד לצלול פנימה ולחוות אושר גדול"

"בעיות ברורות בשדה של חושך. הביאו את האור! הביאו את האור זהו הדבר היחידי שיש לעשות והפיתרון לכל הבעיות. זאת הנוסחה של האופנישאדות "דע דבר אחד שבאמצעותו ניתן לדעת כל דבר" ומהו דבר זה? העצמי שלך. בעיות נוצרו ולכן "דע את עצמך" זהו התחום היחידי שאין בו בעיות מכיוון שאין שם דבר אחר, אין דואליות. זהו מצב של אחדות, שלווה נצחית."

"כשאנו חושבים על כישלון זה מה שנקבל. אם נהיה בלתי החלטיים; דבר לא ישתנה. כל שעלינו לעשות זה לרצות להשיג משהו גדול ואז פשוט לעשות זאת. לעולם אל תחשבו על כישלון מכיוון שהדברים שאנו חושבים עליהם פשוט מתגשמים"

"אם תהיה גלוי לב לזולתך הוא יהיה גלוי עימך. אם אתה חפץ באהבה של מישהו, הענק לו את אהבתך. אם אתה רוצה ביחס אוהד ואדיב מצידו- היה אדיב ואוהד כלפיו. אם אתה רוצה לזכות בניחומים, הוכח את עצמך כמנחם. אם אתה חפץ בהערצה מאחרים, עשה דבר-מה המצביע על הערצתך כלפיהם. אם אתה נותן בכנות, תקבל פי אלף מונים בחזרה" 

"גלי מחשבה הרבה יותר חזקים מגלים של דיבור ופעולה. דרך כל מחשבה, מילה ופעולה אנו יוצרים גל מסויים באטמוספרה אך גלי המחשבה מחלחלים יותר עמוק. אם אנו שמחים, מאושרים ומלאי נועם ואהבה כלפי כל העולם נקבל בחזרה אהבה מכל הכיוונים"

"אם אנחנו לא שמחים אנו מאבדים את עצם תכלית החיים. אם אנחנו לא מפתחים בקביעות את האינטליגנציה, העוצמה, היצירתיות, השלווה והשמחה שלנו אנו מאבדים את עצם תכלית החיים. החיים אינם אמורים להחיות בעצלנות ובסבל. איכויות אילו אינן שייכות לטבע המהותי של החיים"

 

"שעמום נוגד את החיים וזאת הסיבה שהוא אינו יוצר שמחה כי אם כאב. החיים תמיד נמצאים בכיוון התפתחותי. החיים מתפתחים מנקודה לאין סוף. טבע החיים לגדול. טבע החיים להתרומם בגלים של אושר עליון. וכשאין ידע, כשאין הזדמנויות חדשות ואין איש שאפשר להנחות אותו השעמום מופיע. משמעות הדבר היא שאנו מרגישים שזה פשוט בלתי נסבל להישאר באותו המצב. הדרך היחידה לצאת ממצב זה היא ללכת לתחום חדש של החיים. פשוט ללכת למעבר, לזכות בתודעת אושר עליון טרנסנדנטלית ואז השעמום נעלם. אתה צולל למים צלולים רעננים. אם אתה מרגיש חם אתה פשוט צולל, אתה נע עמוק לקרירות של האגם ויוצא ממנו בהרגשה של טריות".