"בבאגאווד גיטה לורד קרישנה אמר לארג'ונה "נתתי לך את החכמה הזאת שאין דבר שיותר טהור ממנה, אין מטהר גדול יותר מחכמה זאת ונתתי לך אותה מכיוון שאינך מדבר סרה על אחרים" זו הייתה אחת ההגבלות שלורד קרישנה הציב לארג'ונה "הנך ראוי לידע זה של האין סוף, לידע של המוחלט, רק בגלל שלבך טהור ולעולם לא דיברת איתי בצורה שלילית על אדם כלשהו". רק הטוהר הברור והפשוט הזה אפשר לאדם להגיע לידע הגבוה ביותר….
אין אדם מושלם ואין אדם שהוא באופן מוחלט לא מושלם עד כדי כך שיש להתייחס אליו כאל אשפה. ביחסי לא נמצא לעולם רק טוב או רק רע, אם מישהו יושב אתך לבד ואתה מתחיל לדבר, יהיה שם טוב כלשהו , יהיה שם רע כלשהו. ואם אנו רוצים לשים את תשומת לבנו על משהו עדיף שנשים אותה על משהו טוב. יש שושנה ומתחתיה יש קוץ וזאת הבחירה שלנו אם לשים את ידנו על העלים הרכים של השושנה וליהנות ממנה או לשים את האצבע שלנו על הקוץ ולסבול מהדקירה. שני הדברים נמצאים שם. לכל אדם יש שני צדדים ואחד מהם קצת יותר מואר מהשני. יש איזה צל ויש איזה בהירות. תמיד היבט מסוים יהיה בהיר יותר והיבט מסוים יהיה מוצל. אנו רוצים להיות בצד היותר טוב ולכן עדיף שניראה את הצד המואר של הדברים ולא נשבור לעצמנו את הראש עם החושך שקיים בהם.
אם מישהו רע, אנו לא יכולים לחשוב על התכונה הרעה שלו מכיוון שברגע שנחשוב עליו דברים רעים נשחית את התודעה ואת הלב שלנו מכיוון שתכונה רעה זאת תשכון אז בדיבור שלנו. לפני שתכונה זאת הגיעה לדיבור היא הגיעה למחשבה ולפני שהיא הגיעה למחשבה היא הגיעה מההוויה. כך שבשעה שאנו מדברים בצורה שלילית על מישהו אנו פשוט מקלקלים את כל החיים שלנו.

אם בכלל נביט על מישהו יש להביט על הצד הטוב שבו. זה מאד, מאד חשוב!! אם עלינו לדבר עם מישהו עדיף שנדבר על התכונות הטובות שלו מכיוון שכך הלב שלנו יהיה יותר טהור. אם נדבר על תכונות רעות הלב שלנו יהפך לבוצי.
ידיעה זאת אחראית לכך שבכתבים הוודים ממליצים לאנשים מוארים וליוגים לקיים ארבעה גישות: מאיטרי, קרונה, מודיטה, ואופקשה- חברות, אדיבות, שמחה וסובלנות.
אם משהו לא מתאים לנו, אם משהו לא שימושי עבורנו אנו יכולים להרשות לעצמנו להיות אדישים. אבל לעולם לא לבקר, לעולם לא לערער, לעולם לא להאשים ולגנות. אלו הם שלושת מצבי הרוח הרגשיים של אדם טוב, לא להתלונן, לא לנטור טינה, לא לטפח שליליות. או שנהיה ידידותיים ואדיבים כלפי מישהו , או שנשמח איתו ביחד או שבמידה ואיננו למסוגלים לעשות זאת נהיה אדישים. אדישות משמעותה פשוט לא לחשוב עליו זה הכל.
אולם פשוט לא מרשים לנו לחשוב בצורה שלילית. זה מאד חשוב. לא מרשים לנו לחשוב בצורה שלילית על אף אחד מכיוון שיש לכך השפעה מאד רעה עלינו. אם מישהו רע זוהי הקארמה שלו. אולם ברגע שאנו מדברים עליו דברים רעים אנו משתתפים ברוע שלו. מדוע עלינו לעשות זאת? אנו לא יכולים להשתתף ברוע שקיים במישהו. אם הוא רע תנו לו להיות . אנו פשוט נהיה אדישים אליו זה הכל. אילו שמדברים דברים רעים על אחרים משתתפים בחטאים שלהם. זוהי הדרך שבה אנו מבינים את החיים." מהרישי – רישיקש, הודו, 1969